הדרכת הורים לבוגר צעיר

א' התקשרה אלי בבוקר אחד של קיץ. הקול שלה היה עייף ומלא חרדה. "קיבלתי את הטלפון שלך ממכרים" היא אמרה. "נאמר לי שאולי תוכלי לעזור לנו". היא שיתפה שהבן שלה הצעיר השתמש בנייס גאי, עבר אפיזודה פסיכוטית קשה, ביצע נסיון אובדני והיה באשפוז מספר חודשים. אמרה "עכשיו אני לא יודעת מה לעשות איתו".

א' בת 60, מטופחת ויפה, הגיעה להדרכת הורים פעם בשבוע. החודשים הראשונים של העבודה יחדיו היו בעיקר לארגן את העומס הרגשי שחוותה ואת תחושות האשמה. בנוסף, בתחילת הקשר הטיפולי עסקנו רבות בקשר ההורי עם הבן שנפגע מסמים, במתן כלים לתקשורת איתו ושתאפשר לו לחוש שהוא בוחר עבור עצמו ולא ניכפה לבחירות שההורים בוחרים עבורו. בו בזמן חיזקנו את תחושת הניבדלות שלה מהבן הנפגע, את הצבת הגבולות ואת גבולות הסיוע הכלכלי והרגשי שהיא מעניקה לו. בהמשך, הבן החל להתאזן ולהתמקם בתכנית ההבראה שבנינו לו ביחד איתו – שכר דירה, עבד, קיבל טיפול תרופתי, לא השתמש בסמים, החל קשר טיפולי מצויין עם מטפל פסיכותרפיסט.

אנו יכולנו להתפנות לטפל בקשר התוך משפחתי עם שאר הילדים הבוגרים במשפחה, לבדוק את הקושי איתם וכיצד ניתן לשפר ולחזק את התקשורת המשפחתית והאהבה. עסקנו רבות בקשר הקרוב מידי בינה לבין ילדיה, בהצבת גבולות לילדיה הבוגרים ולעצמה כאם, תוך הדגשה של האהבה והערכה הגבוהה שרחשה כלפיהם.

שנתיים היא הגיעה להדרכת הורים. שנתיים שבהן עלתה ופרחה, שבהן קיבלה מחדש את החיים שרצתה לחיות – היתה אם אוהבת מגנה ומשקיעה, הזוגיות עם בעלה השתפרה, מבחינה תעסוקתית היא פרחה.

כשנפרדנו היא סיכמה : " אני זוכרת את השיחה הראשונה איתך. נתת לי ביטחון. אמרת שלמרות שהכל נראה עכשיו קשה ובלתי אפשרי, אפשר לצמוח ולהתחזק מהמשבר שפקד אותנו. השיחה הזו נתנה לי כוח… אני לא נפרדת ממך..את איתי. בכל רגע נתון אני יודעת שאני יכולה לחזור אלייך. הדלת פתוחה עבורי…תודה לאל שהפנו אותי אלייך."